רבי עקיבא: מרועה צאן לגדול הדור

צפייה בשיעור

סיכום השיעור

המשנה

רבי עקיבא אומר:

שחוק וקלות ראש — מרגילים את האדם לעריות.

מסורת — סייג לתורה.

מעשרות — סייג לעושר.

נדרים — סייג לפרישות.

סייג לחכמה — שתיקה.

(פרקי אבות פרק ג׳, משנה י״ד)

לפני שנבין את המשנה — צריך להכיר את מי שאמר אותה. יהודה פותח היום פרק חדש: מי הוא רבי עקיבא?

מי היה רבי עקיבא?

עליו נאמר שהקדוש ברוך הוא הראה למשה את רבי עקיבא. משה ראה אותו ואמר: "ריבונו של עולם, יש לך אדם כזה — ואתה נותן תורה על ידי?" עד כדי כך.

ומן הגמרא: מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים. ומי הם? רבי עקיבא ותלמידיו. מי שחשב שמשושלת אויבי ישראל לא יצא כלום — טעה.

האופי — דמות של קצוות

יהודה מדגיש: רבי עקיבא הוא דמות של קצוות. לא אמצע. לא פשרות. כל מה שהוא עשה — עשה עד הסוף.

הוא לא קיבל שום דבר כמובן מאליו. כשרבותיו לימדו אותו הלכה — לא אמר "אמן" ועבר הלאה. שאל: למה? מאיפה? הוכח לי. עד שהשכנעת אותו — הוא לא עובר.

ורבי תרפון העיד עליו: "כי גם רבי אלעזר ורבי יהושע גבר עליו" — אותם רבנים שקיבלו אותו בתור תלמיד מתחיל, בשלב מסוים הכירו שהוא עבר אותם.

רחל — האישה שזיהתה אותו

כלבא שבוע — אחד מעשירי ירושלים. רבי עקיבא היה רועה הצאן שלו. ולבת הגביר קוראים רחל.

הוא לא הלך לעמוד בפתח אוניברסיטה. הלך ל"חיידר" — אצל מלמדי תינוקות. אחז בראש הלוח, כתב א׳ ב׳. ולמד מאפס.

ומה ראתה בו רחל? אולי בדיוק מה שאנחנו רואים בזוגות שלנו — הפוטנציאל הפנימי, לפני שהעולם מכיר בו.

12 שנה + 12 שנה — הסיפור שקשה להאמין

אחרי שנים ראשונות של לימוד, רבי עקיבא הולך לשבת אצל גדולי הדור: רבי אלעזר ורבי יהושע.

כמה זמן נעלם? 12 שנה. אשתו בבית עם הילדים. היא עובדת. מחכה.

כל התורה שלי, כל התורה שלכם — בזכותה. זו לא משפחה רגילה. זה שותפות ברמה שקשה להבינה.

נחום איש גמזו — 22 שנה לצידו

רבי עקיבא ישב 22 שנה ליד נחום איש גמזו — ממנו קיבל שיטה אחת שמרכזית לכל הבנת חייו:

"גם זו לטובה" — כל מה שקורה, גם זה לטובה.

(נחום איש גמזו — מסכת תענית כא ע"א)

המדרש המפורסם: רבי עקיבא יצא לדרך עם תרנגול, נר וחמור. בלילה — הרוח כיבתה את הנר, חתול אכל את התרנגול, ארי הרג את החמור.

בכל פעם אמר: גם זו לטובה. בבוקר גילה שלגדוד אויבים שעבר בלילה — לא שמעו אותו בגלל שאין נר, ולא ראו אותו בגלל שאין בהמות. ניצל.

רבי עקיבא מול רבי ישמעאל — בר הפלוגתא

השיעור מציב זה מול זה שני ענקים:

חזרה למשנה — רבי עקיבא ושמחה

עכשיו, אחרי שהכרנו קצת את הדמות, המשנה מקבלת משמעות אחרת:

"שחוק וקלות ראש מרגילים לעריות" — זה לא אומר שאסור לשמוח. זה מה שרבי ישמעאל אמר — תהיה בשמחה. רבי עקיבא מדייק: יש שמחה שמרוממת ויש שחוק ריק שמדרדר.

הסיכום נכתב על בסיס תמלול ההקלטה ואינו תחליף לשמיעת השיעור. אין בו משום הוראת הלכה. מצאתם טעות? כתבו לנו: info@realeasy.co.il.